 |
סיפורים אישיים מהמרפאה
אין קשר בין הסיפור האישי לכל אדם אחר.
אורית (שם בדוי), בת 60, גרושה ואם לשלושה ילדים בוגרים. התקשרה אלי ובקשה לבוא לטיפול: סובלת מכאבים בכל הגוף, חשד לפיברומיאלגיה.
הכנתי את התקשור לפני המפגש, וכשאורית הגיעה שמתי לב שהיא מאוד לחוצה. גם הסיפורים שסיפרה העידו שהיא חיה במתח רב ובתחושה שהיא כל הזמן צריכה לעזור לכולם, בעיקר לילדיה, ואין לה זמן לעצמה. אורית אמרה שרוב הכאב שלה הוא בכתפיים וזה "משגע" אותה. התרופות שלוקחת לא ממש עוזרות וגם אין לה חשק לקחת כל הזמן תרופות כי זה קצת מסמם אותה. ניסיתי לאבחן אותה בביואנרגיה וזה היה בלתי אפשרי כי היא "סגורה" אנרגטית משמע: עברה טראומות קשות אשר גרמו לה להסגר וכעת היא חלשה מכל כיוון אפשרי.
מכוון שנראה בבירור שהבעיה היא פסיכולוגית עם אפקטים גופניים החלטתי לבחון תרגיל הרפיה עמוקה.
אורית הסכימה לרעיון. ביקשתי ממנה לשבת בכסא ולא לעשות דבר. פשוט לנשום עמוק לרגע ולתת לי-לנו לעזור לה ללא שום מאמץ מצידה. היא לא צריכה לעשות כלום. רק לשבת ולתת לעולם לטפל בה. (זהו תרגיל הרפיה שפיתחתי שהוא עוצמתי ביותר כי כל בני האדם לא חונכו למצב של לא לעשות כלום, סתם לשבת או לשכב ולתת לעולם לטפל בנו).
כשאורית התחילה להרגע בכיסא וראתה ששום דבר רע לא קורה היא נתנה לגוף להכנס לתהליך וראה זה פלא: פתאום הכאבים החזקים שהיו בכתף צד ימין עברו לכתף צד שמאל ואחרי כמה שניות פשוט נעלמו. אורית היתה מופתעת מאוד. ביקשתי ממנה שתמשיך לשבת וננסה להסיר את כל הכאבים מהגוף.
אני מדי פעם מזכיר לה לא לעשות כלום ולתת לנו לרפא ולחזק אותה. לאחר כמה דקות כל הכאבים של אורית נעלמו כפלא. בסיום התהליך אורית קמה והיתה בהתרגשות אדירה, איך זה קרה? האם זה יימשך בבית?
הסברתי לאורית שהיא לוקחת את כל העולם על גבה, על עצמה, וברגע שתעשה דברים גם עבור עצמה יהיה לה טוב יותר וסביר שהכאבים ברובם ייעלמו. נתתי לאורית כמה המלצות על מה כדאי ומומלץ לעשות בהמשך ונפרדנו.
לאחר כמה ימים אורית התקשרה ואמרה שרוב הכאבים נעלמו והיא מנסה לצאת יותר , לבלות, לחברות ולחשוב יותר על עצמה.
לסיכום: כמובן שזה מקרה יוצא דופן של קשר ישיר בין המתח הנפשי, שנובע מהתנהגויות ומחשבות מסוימות, לכאבים הגופניים והעלמותם תוך תהליך של הרפיה עמוקה. ברוב המקרים ניתן לעזור מאוד בהפגת כאבים ממקור נפשי ואפילו ריפויים אך כמובן נדרשת עזרת המטופל והדברים שהוא יעשה בחייו כדי להפחית את המתח הנפשי.
סיפור שני
אלי, בחור בן 25, לחוץ מאוד, מרגיש חלש, מתוח, נע בין עבודה, לימודים, חברים, חברה, משפחה,..לא יודע איך לארגן את החיים ולהרגיש טוב יותר.
אלי ואני נפגשנו מספר פעמים בשנים האחרונות, בכל פגישה על נושא מסוים אבל בסה"כ השאלות חוזרות על עצמן: מה לעשות?, איך להרגיש טוב יותר? אלי חי כרגע בתל-אביב, עם חברתו שעסוקה מאוד בעצמה ואין לה מספיק זמן אליו והוא דואג מאוד לה ולקשר הזוגי. התחיל השנה לימודי משחק וגם משחק כעת בתיאטרון חיפה ובקאמרי. הוא עסוק מאוד ונע בין העבודה להצגות לחברה וכדומה. הגיע אלי היום לקבל מידע, דרך התקשור, על מצב הזוגיות והאם ללמוד ולעבוד יחדיו. נראה עייף מאוד, הרבה יותר חלש ממה שראיתי אותו בפגישה האחרונה. בתקשור נאמר לו שעליו לטפל ולשמור על עצמו מאוד כי הוא מותש ואי אפשר להמשיך כך, בקצב חיים כה מטורף. חייבים לארגן את החיים כך שיוכל לנוח יותר ולטפל בעצמו אחרת לא יהיה לו יותר כח ובריאותו תיפגע. חשוב שיאכל מזון טוב יותר, יעשה פעילות ספורטיבית כלשהי והעיקר: להחליט החלטות שיעזרו לו להתחזק אנרגטית, להיות עם אנשים שמחזקים אותו ולא במצב שהוא "נותן" כל הזמן ולא מקבל.
בדקנו כל נושא בחייו העכשויים כדי לראות מה מחליש אותו או מחזק, הקשר הזוגי, העבודה, הלימודים.. היכן טוב לו להיות והיכן הוא נחלש. ערכנו תרגיל של מדיטציה בה הוא יושב בכסא, קורא לאור, או למי שהוא מאמין, ולא עושה דבר, פשוט נותן לנו לעזור לו ללא שום מאמץ. התרגיל מחזק אותו, עיניו "מתעוררות" והוא יותר מודע למה שקורה לו כעת. ביקשתי שיבדוק כל נושא בחייו כך שיוכל להיות מודע יותר לעצמו ולאנרגיות שהוא "מקבל" או "נותן". כך יוכל לקבל החלטות נבונות לגבי מה שטוב לו, עם מי להיות, מה ללמוד וכדומה. ביקשתי ממנו שיעשה את תרגיל המדיטציה הזה כל יום ויבקש בקשה או שתיים ממי שהוא מאמין ויראה אם במשך היום הבקשות מתממשות (כמובן בקשות שיכולות להתממש).
החלטנו שנדבר בטלפון על דברים חשובים "שעלו" לו ובאם יש צורך נפגש שוב.
|
