כשיש לנו ספקות  לגבי יכולתה של הדרך שאנחנו הולכים בה להוביל אותנו להגשמת מטרותינו, אנו מלאי חשש וחסרי שקט ושלוה. רק כשאנחנו מרגישים בבהירות כי אנחנו הולכים בדרך הנכונה שתוביל אותנו להגשמת מטרותינו, אנחנו מרגישים תחושה נעימה של שקט ושלווה ושלמות עצמית.

 כשאנחנו סמוכים ובטוחים כי אנחנו הולכים בדרך הנכונה שתוביל אותנו להגשמת יעדינו הדבר ממלא אותנו בשמחה של שקט, רעש החיים איננו מפריע לנו עוד, להיפך הוא מאתגר אותנו. הכל כבר נראה לנו אחרת, הרעש מסביב, האגו, רצונות ההישרדות הגופנית מתגמדים לפתע, וברגעים אלו אנו מאושרים. כדי לשמור על השקט ולא לאבד אותו אפשר לפתח דרכים המובילות אותנו לשקט. זה יכול להיות טיול נעים בטבע, מגע עם צמחים ועצים, ניסיון לקלוט את שהם חשים או משדרים אלינו ועוד.

אפשר לחבק עץ שכיף לנו לחבקו, להקשיב לשירת הציפורים ולנסות להבינן. אפשר לרקוד בחופשיות  ולהרגיש את גופנו, מה הוא רוצה? מה אני רוצה? מה שנינו רוצים? האם הרצונות שלנו יכולים להשתלב לאור גדול אחד? את התשובות לשאלות הללו רק אנו יכולים לתת לעצמנו. יכול להיות שברגעים מסוימים לא תהיה התאמה מלאה בין השאלות והתשובות, אך עצם יכולתנו להקשיב לעצמנו ולעולם הסובב אותנו, כבר מעצימה את כוחנו לחיות. יש רגעים שכדאי לקבל הדרכה מאדם שעבר דרך זו כדי שיעזור לנו להתמקד בעצמנו ולהתכוונן לדרך הנכונה רק לנו. ניתן לעשות זאת בדרך פרטנית או קבוצתית.

מאמרים: "משמעות החיים", לחץ כאן!