הרפואה המשלימה רואה באדם ישות אחת שלמה וסוברת לכן כי אי אפשר לטפל בחלק מסוים באדם ללא התייחסות מלאה לשאר החלקים, כי האדם אינו נפרד מסך כל חלקיו.
גוף, נפש ורוח - אחד הם: ההויה. האדם חי למשך תקופת החיים שהוקצבה לו ובמסגרת חייו יש לו עבר הווה ועתיד אך עברו של האדם הוא גדול יותר מהעבר שלו במסגרת חייו. הגנטיקה של האדם מכילה כבר את כל עברו המלא של האדם מרגע היווצרות האדם הראשון על פני כדור הארץ. ככל שנביט ישירות ונראה את האדם כמכלול שלם, כאחדות שלמה של עבר, הווה ועתיד, נוכל להבין טוב יותר מה מתחולל בהווייתו של האדם.
כשאדם נפגע בחלק מסוים בגופו, כל מערכות הגוף והנפש נכנסות לפעולה מידית. הגוף מעביר חומרים לשיכוך כאבים, מערכת החיסון נכנסת לפעולה, וכדומה, אין חלק שהוא נפרד ממשנהו ולכן חשוב לשים לב לכל שינוי החל בגופנו כאות של פעילות מסוימת של מערכות הגוף להתגוננות או להבראה. רק גוף ונפש בריאים יכולים לשרוד את כל תהפוכות החיים ללא פגיעה קשה שתגרום להרס מוחלט של כל המערכות, לכן הגוף, הנפש והרוח "זוכרים" את הקורות אותם ונעזרים בזאת לצורך השרדותו של הגוף - המין האנושי.
הרפואה המשלימה מנסה לתת מענה לכל מכלולי ההויה האנושית, לא רק לחלק מסוים בגוף או בנפש. כאשר אנו באים לאבחן אדם אנו לוקחים בחשבון את כל מכלולי הווייתו ומנסים לערוך אבחון - מה היה מקור הפגיעה, בראיה רחבה של השפעת הפגיעה על כל מכלול הגוף והנפש. כאו נכנסים כמובן דרכי הפעולה של המאבחן. לכל מאבחן יש את שיטות אבחון שלו לאבחון האדם. יש שמתקשרים, יש שבודקים הילות או אנרגיות וכדומה. התוצאה של אבחון צריכה לתת לנו תשובות על גורמי הבעיה והשפעתם על ההויה. לאחר שאנו מוצאים את מקורות הבעיה והשפעתם על מכלול האדם אפשר לגשת לטיפול. כמובן שיש לזכור שהרפואה המשלימה היא חלק מהמכלול של הרפואות ולכן חשוב לערב רפואה קונבנציונאלית לשם אבחון מלא של הבעיה בעת הצורך.
